מבוכים ודרקונים - מורה נבוכים

מבוכים ודרקונים (D&D, Dungeons & Dragons) הוא משחק התפקידים השולחני הראשון והנפוץ ביותר. המשחק עצמו משוחק בעולם פנטזיה, שנוצר על ידי מנחה המשחק ובו השחקנים מגלמים דמויות בדיוניות.

התפתחות המשחק והיסטוריה
מקור המשחק הוא במשחקי המיניאטורות או משחקי מלחמה. ממציא המשחק, גארי גייגקס, סוכן ביטוח אמריקאי, היה חובב מושבע של מיניאטורות ואף היה משחק עם חבריו משחקי מלחמה עם מיניאטורות רבות שכללו לוחמים, מפלצות, קוסמים ואבירים. על מנת להפוך את משחקי המלחמה למעניינים יותר, המציא גייגקס משחק מלחמה שנקרא "שריון שרשראות" (Chainmail), שנועד להרחיב את המשחקים הקיימים.

משחק זה היה משחק מלחמה קלאסי בו נעשה שימוש במיניאטורות קטנות העשויות בדיל, אולם בחוברת החוקים היה פרק המוקדש ל"אלופי מלחמה" אותם מפקדים בכירים של צבאות הפנטזיה ולהם הוקדשו תכונות מיוחדות וחוקים רבים ייעודיים לאותם דמויות.

עצם הרעיון שאפשר לשחק דמות אחת במקום צבא שלם, משך את תשומת לבו של גייגקס, והוא התחיל לפתח משחק שבעצם מאפשר לכל שחקן לאמץ דמות אחת (ולא צבא שלם), ולקחת על עצמו את כל תכונות הדמות, אישיות, כוחות לחימה, היסטוריה וקשרים לאנשים אחרים. כך בעצם הפך המשחק שהמציא גייגקס ממשחק מלחמה למשחק תפקידים, לו ניתן השם מבוכים ודרקונים, ובו כל שחקן מגלם דמות.

עם השנים, המיניאטורות יצאו מהמשחק, על אף שכיום רבים עדיין נעזרים בהן במהלך המשחק.

המשחק מתבצע באמצעות מנחה ("שליט המבוך", או בראשי תיבות שה"ם), המתאר לשחקנים את העולם, העלילה והמתרחש. המנחה אחראי על העולם ומספק לשחקנים הרפתקאות שונות, כאשר השחקנים מגלמים דמויות שונות בתוך העולם אותו מתאר שליט המבוך. המשחק מתרחש בעולם פנטזיה פרי דמיון המנחה או בעולם מערכה מוכן כגון רומח הדרקון, ממלכות נשכחות, רייבנלופט או איי הסערה. לעתים, חלקים מהמשחק מתרחשים במבוך, (מכאן השם "מבוכים ודרקונים"), אף שאין חובה כזו. הרפתקה ממוצעת כוללת התמודדות עם אתגרים בדמות מפלצות, מלכודות ופתרון חידות. בנוסף הרפתקה כוללת אינטראקציה עם דמויות בלי שחקן (דב"שים) המנוהלות על ידי שליט המבוך. דמויות אלו יכולות לשמש כבעלי-ברית, ניצבים או אויבים לחבורה.

עזרי משחק במבוכים ודרקונים
ציוד חובה למשחק מבוכים ודרקונים הוא סט של קוביות משחק שמכיל פאונים בעלי 4, 6, 8, 10, 12 ו־20 פאות , הממוספרות כולן מ- 1 ועד למספר הפאות שיש בה (בקפיצות של אחד, כמו בקובייה סטנדרטית). בקובייה נוספת בעלת 10 פאות, המסמנת עשרות, נעזרים גם כדי לגלגל מספרים בטווח 1-100 ("קוביית האחוזים"): על הקוביית הנוספת (קוביית העשרות) מסומנים מספרים בין 10 עד 00 (כלומר 100) בקפיצות של עשר, ואילו על קוביית ה- 10 מסומנים מספרים בין 1 ל- 0 (כלומר 10), בקפיצות של 1 (בשימוש בנפרד ה- 0 נחשב 10). מגלגלים את שתי הקוביות ומחברים את סכומן (יוצא מן הכלל הוא הסכום 100, המתקבל על ידי הצירוף: 0 ו- 00) - כך מתקבל מספר בטווח 1-100. כמו כן, ישנן קוביות נוספות כמו ק100 (הנקראת ק%) וק30 שאינה משמשת למשחק המבוכים והדרקונים על פי המערכות והגרסאות הסטנדרטיות.



בשפת המשחק נקראות קוביות אלו: ק4, ק6, ק8, ק10, ק12 ו- ק20. המספר שמימין לאות ק' מסמן כמה פעמים הקובייה מוטלת, והמספר שמשמאל לאות מסמל את מספר הפאות של הקובייה כך שאם שחקן מתבקש להטיל ארבע קוביות בעלות 6 פאות על מנת לקבוע תוצאה כלשהי, הוא מתבקש להטיל 4ק6.

בגרסה הרביעית של המשחק קיימים 3 ספרי בסיס, כמו-גם בגרסה השנייה והשלישית. ספרי המשחק הבסיסיים הינם:

• ספר החוקים לשחקן (Player's Handbook), שמכיל את החוקים החשובים ביותר, ומיועד לכל המשתתפים במשחק.
המדריך לשליט המבוך (Dungeon Master Guide), שמיועד למנחה המשחק וכולל חוקים לניהול המשחק ועצות ליצירת עולמות, מפלצות והרפתקאות.
• מגדיר המפלצות, קטלוג של מפלצות המציג יצורים שונים המאכלסים את עולמות הפנטזיה ומשמשים כיריבים לחבורה.

בנוסף, מכשפי החוף הוציאו לאור הרחבות רבות (חלקן תורגמו לעברית) שמכסות כמעט כל תחום, כגון עולמות מערכה, מקצועות חדשים, כוחות נוספים, הרפתקאות מוכנות, מפלצות ועוד רבים ואחרים.

לאור העובדה שלמהדורה השלישית והרביעית יש רישיון פתוח, חברות רבות הוציאו למשחק מגוון עצום של ספרי הרחבה נוספים. למעשה, סביר שאצל כל קבוצה של שחקני מו"ד קיימים חוקים שונים הלקוחים מספרים שונים, וגם חוקים אותם המציאו שליטי-המבוך של אותה הקבוצה.

השחקן יזדקק גם לדף דמות (דף שבו הוא ישמור נתונים על הדמות שלו), כלי כתיבה ודמיון. שחקנים ומנחים נוטים להשתמש בעזרים נוספים, כמו ספרים נוספים שמרחיבים את אפשרויות המשחק, וכן עזרים שונים שנועדים להמחיש דברים כמו אווירת המשחק כגון נרות, מפות או מיניאטורות.
 


קובייה בעלת 20 פאות(ק20)

הקוביות נועדו בעיקר בשביל לבדוק האם הדמות הצליחה בדברים שהיא רוצה לעשות וכן להוסיף אלמנט של אקראיות למשחק. כמו כן, הקוביות עוזרות לשה"מ לבצע החלטות (כגון מספר המפלצות שתיתקל בהן חבורה, או כמות הזהב באוצר שימצאו). חלק ניכר מהשימוש של הקוביות הוא לנהל קרבות - לבדוק האם הדמות הצליחה לפגוע (או נפגעה) וכמה נזק גרמה (ספגה).

העיקרון העומד מאחורי השימוש בקוביות גורס כי לדמות ישנה הסתברות מסוימת להצליח (או להיכשל) בפעולה מסוימת. תוצאת גלגול הקובייה יקבע אם הדמות הצליחה או נכשלה בפעולה. ההסתברות נקבעת על פי מכלול של גורמים כגון תכונותיה של הדמות, דרגתה (המבטאת את עוצמתה), השפעות חיצוניות וכו'. דמות המתקדמת בדרגות משפרת כפועל יוצא את ההסתברות להצלחה בפעולות מסוימות. באופן זה ההסתמכות על המזל במשחק מו"ד היא משנית.

לדוגמה - דמות בעלת כוח פיזי רב תהיה בעלת הסתברות גבוהה יותר להצלחה במשימה של שבירת דלת נעולה. לחלופין, דמות בעלת זריזות גבוהה תהיה בעלת סיכויים גבוהים יותר להצלחה בירי בחץ וקשת מאשר דמות מגושמת. לוחם בדרגה נמוכה עלול להידרש לתוצאה מסוימת בקובייה כדי לפגוע במפלצת (נניח 16 ומעלה ב-ק20 - הסתברות של 25%, כדי לפגוע בגובלין) ולעומתו, לוחם בדרגה גבוהה יותר (שבאמתחתו יותר ניסיון ומיומנות בקרב) יידרש לתוצאה קלה יותר להשגה (11 ומעלה ב-ק20 - הסתברות של 50%) כדי לפגוע באותה המפלצת בדיוק.

אף על פי שלכאורה מו"ד הוא משחק מסובך בעל חוקים רבים, הוא משאיר מקום רב לדמיון. רבים משווים בינו לבין משחקי מחשב, אך אולי ההבדל העיקרי בין השניים הוא, ששחקני מבוכים ודרקונים יכולים לעשות ככל העולה על רוחם בעולם המשחק, ואינם מוגבלים על ידי שום חוקים קבועים או מגבלות פנימיות של המשחק. שליטי-מבוך צריכים להיות מסוגלים לאפשר לשחקן לבצע כל פעולה שהוא מבקש (ובלבד שהדבר אמור להיות אפשרי במידה כזו או אחרת), ולהמציא על-המקום חוקים וכללים בשביל פעולות אלו. למעשה, שליטי-מבוך רבים מתעלמים מחלק מהחוקים שכתובים בספרי-המשחק וממציאים חוקים משלהם, או פשוט מחליטים תוך-כדי משחק מה לעשות במצבים שאליהם השחקנים נקלעים.

דף דמות
דף הדמות הוא דף שבו השחקן רושם את המידע לגבי הדמות שלו. הנתונים העיקריים דף הדמות כולל הם:

• פרטים בסיסיים כמו שם, מראה, גובה, גיל ומשקל.
• טבלת התכונות של הדמות: כוח, חוסן (לשעבר "כושר"), זריזות, חוכמה, תבונה וכריזמה - המייצגות את יכולותיה של הדמות (את כוחה, את זריזותה, את חוכמתה וכו). בדרך כלל התכונות נעות בין 3 ל-18 כאשר גבוה יותר זה טוב יותר.
• דרג"ש: דרוג שריון, מייצג את ההגנה של הדמות ומעלה את הסיכוי לחמוק מהתקפות.
• גלגולי התקפה: מספרים המבטאים את סיכוייה של הדמות להצליח לגבור על הדרג"ש של דמות אחרת.
• רשימת נשקי הדמות ותכונותיהם.
• מקצוע הדמות וטבלת נקודות ניסיון: מעקב אחרי כמה נקודות ניסיון (נק"נ) קיבלה הדמות.
• נקודות פגיעה (נק"פ): זהו למעשה מדד לבריאותה של הדמות ולכמות הנזק שהיא מסוגלת לספוג.
• רשימת המיומנויות של הדמות.
• רשימת ציוד שנושאת עליה הדמות ומאזן הכספים שיש ברשותה.
• גלגולי הצלה: מספרים המבטאים את סיכוייה של הדמות לחמוק מהתקפות מיוחדות וסכנות פתאומיות כגון רעלים, לחשים ומפולות סלעים.
• רישומי עזר כגון חישוב גלגולי התקפה, רשימת לחשים ורשימת כשרונות ושפות ידועות.

בנוסף למידע הטכני, שחקנים רבים מוסיפים ציור של הדמות וכן רשימות עם הרקע שלה, העולם שמננו באה, המנהגים שלה ועוד.

כמו שכל שחקן כולל דף-דמות עם כל הפרטים על הדמות אותה הוא משחק בעולם הדמיוני, גם לכל שאר הדמויות בעולם, דב"שים (ראשי תיבות של "דמויות בלי שחקן" והכוונה היא לדמויות שאין להן שחקנים, אלא הן נשלטות על ידי שליט המבוך) ישנם דפי-דמות משלהם. הקבוצה "שאר הדמויות בעולם" כוללת גם מפלצות, דרקונים ודב"שים (דמויות בלא שחקן) רעים בהם השחקנים נלחמים, אך גם את כל שאר תושבי העולם הדמיוני, כגון בעל-הפונדק הנחמד, האיש בבית ממול ואפילו סתם חיה בטבע. מובן ששליט המבוך אינו יכול בפועל לעקוב אחר כל אלה, לכן הוא מכין דפי-דמות רק עבור הדמויות העיקריות יותר; כמו כן, דפי הדמות האלה הם לרוב פחות מפורטים וכוללים רק את המידע ששליט המבוך חושב שיזדקק לו - בדר"כ תכונות (כוח, זריזות וכו'), יכולות מיוחדות, גלגולי הצלה וכו'. לרוב, פרטים כגון גיל ומשקל הם פרטים פחות עקרוניים עבור דמויות אלו.
*נלקח מתוך "וויקיפדיה" תחת ערך "מבוכים ודרקונים".

אתר החוגים והפנאי המוביל בישראל נבנה על ידי "חוג" אתר החוגים